רווחה לעובד, רווח לחברה – מה בין דיני העבודה החדשים למוטיבציה של עובדים?

האם נפל דבר בישראל?

הייתכן כי מישהו למעלה, במשרדי הממשלה מבין שעל מנת לשפר את התוצאה הסופית של חברות וארגונים ולמקסם תוצאות, יש להשקיע בעובדים?

אכן, יש מגמה חיובית נראית לעין בשינויים האחרונים בתחומים כמו למשל: הוזלת תעריפי הנסיעות בתחבורה הציבורית, עדכון והעלאת שכר המינימום, תיקון תקופת ההתיישנות לתשלום דמי ההבראה והגדלת אחוזי הפרישה והגמל.

אלא שאליה וקוץ בה.

מחקרים רבים מעידים על כך שתמריצים חומריים, כספיים ואחרים לא "עושים את העבודה". אדרבא, הם גורמים לתפוקות נמוכות יותר.

בספרו A whole new mind של דן פינק, הוא מדבר על עשרות מחקרים בכל העולם כולל 51 מחקרים שנעשו באוניברסיטה אחת באנגליה, המעידים מעל לכל צל של ספק שמה שעובדים צריכים בסופו של יום בכדי שהמוטיבציה שלהם בעבודה תעלה, הוא לא יותר כסף, לא יותר סטטוס ולא יותר תמריצים גשמיים.

ובמילותיו הוא:

"תוצאות מחקרים הראו כי תגמול כספי מניע עובדים רק בעבודות פיזיות פשוטות. כאשר מדובר בעובדים המשלבים בעבודתם יצירתיות, אחריות, ראש גדול ועוד, התגמול הכספי דווקא משפיע לרעה על המוטיבציה ועל התוצאות שלהם. טענה שנבדקה ואוששה במקומות שונים בעולם, ובקרב מקצועות רבים".

בהרצאתו בטד הוא ממש "זועק" שהוא לא מבין כיצד יתכן שכל המחקרים מראים דבר אחד והחברות, הארגונים והמנהלים ממשיכים להתנהל כאילו הם חרשים לממצאים, ואוחזים באמונה לפיה תוספת גשמית תשפר את התפוקה.

סעיף נוסף באותם "חידושים בדיני עבודה" דן בהגדלת ימי החופשה.

לשינוי זה הנראה, לכאורה, כשולי יש השפעה מרחיקת לכת על העובדים, על רמת המוטיבציה שלהם ובעיקר על האפקטיביות והיעילות שלהם בעבודה.

במחקרים נמצא כי אדם זקוק לחופש כמו אוויר לנשימה. זה לא מקרי שאלוהים יצר את השבת, כדי שלאנשים יהיה לפחות יום בשבוע מנוחה גם ברמה הפיזית וגם ברמה הנפשית.

זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.  ספר שמותפרק כ'פסוק ח'.

אנשים שיודעים שבעוד פרק זמן מסוים תהיה להם חופשה מהעבודה, גם אם הם לא זוכרים בדיוק את התאריך, מתנהלים ועובדים טוב יותר.

לפני כשלושים שנה אסף יו"ר מקדונלד'ס העולמי כשלוש מאות מנהלי הסניפים המובילים בארה"ב לבית מלון בקליפורניה. בשעה 09.55  כולם היו ישובים ודרוכים באולם מחכים להגעתו ולמוצא פיו. "מה יכול היה להיות כל כך חשוב עבורו כדי להטיס את כולנו למלון הזה? מי יודע כמה כסף זה עלה לו?" היו חלק מהתהיות שעברו בראשיהם של האנשים.

בשעה 10.00 בדיוק נכנס הנשיא לבמה ללא תיק וללא ניירות. דממת אלחוט השתררה באולם כשכולם ממתינים למשמע דבריו החשובים.

"מנהלים יקרים, אתם היושבים באולם, למרות שחתמתם איתנו על הסכם לפיו תצאו עם משפחותיכם לפחות פעם בשנה לשבוע נופש, לא יצאתם לחופש בשנתיים האחרונות…"

נשיא מקדונלד'ס מבין את החשיבות של יציאה לחופשה כשאתה עובד קשה או כשאתה מנהל עובדים וביקש מכל הנוכחים באולם לעמוד בהתחייבויותיהם ולקחת הפוגה, למענם ולמען המשפחה.

בספרם "The Power of Full Engagement" של  Jim Loehr ו- Tony Schwartz נבחנו אנשים מצליחים שהתאפיינו ברוגע ושלווה נפשית. נכון, אנשים אלה לא חווים פחות לחץ מאדם ממוצע, אולם לא הלחץ הוא אשר שוחק, אלא העובדה שאנו לא מייחסים חשיבות לפרק זמן ההתאוששות. אם כן, מה שנדרש לעשות:

  1. שינוי בגישה ובתפיסה כי לחץ הוא דבר שלילי, כלומר לא לראות בעומס ובלחץ בעיה אלא מקור לצמיחה.
  2. לדאוג להקדיש זמן לפרקי התאוששות.

ואם לא די בכך, הרי שפרופ' אלן לנגר (שבקרה, אגב, בארץ לפני מספר חודשים) מדברת על קשיבות (Mindfulness""), לדבריה לא מספיק לעשות הפוגה אלא שעלינו ליצוק לתוכה שקט, רוגע ומודעות – ובצורה כזו נצליח לשפר את היעילות, הבריאות ואיכות החיים שלנו.

אם כן שינוי זה – הגדלת ימי החופשה – יעזור ללא ספק לעובדים בחברות ובארגונים (כולל במגזר הציבורי) להקטין את רמת השחיקה, להעלות את רמת האושר, את שביעות הרצון ובהתאם יגביר את רמת היעילות והפרודוקטיביות של כולנו.

אז רוח ומגמה חיובית אכן נושבת בארץ ויחד עם זאת אנחנו רק בתחילת הדרך, והמלאכה עוד מרובה.

מה נדרש, אם כן, לעובדים בכדי להיות מאושרים, בעלי מוטיבציה גבוהה ויוצרי תפוקה טובה יותר בעבודה?

לגישתו של דן פינק נדרשים שלושה דברים כדי להניע עובדים:

אוטונומיה, התמחות, ומטרה.

  1. אוטונומיה – תנו להם את המרחב והם יפרחו. דוגמאות לא חסרות, חברת "3M", "Google" ועוד נותנות לעובדים שלהן אחת לכמה זמן, פרק זמן חופשי בהם הם יכולים לעשות מה שהם רוצים. והתוצאה – בזמן ה"חופשי" הזה, הם מיצרים את המוצרים והפתרונות הטובים ביותר שהיו ויהיו לחברות אלו. למשל, בשנה האחרונה חשפה "Google" כי מחצית מהמוצרים החדשניים והמבריקים ביותר שלהם – הומצאו למעשה במסגרת 20% המהווים את אותו "זמן חופשי".
  2. התמחות – אנשים אוהבים להתמחות – הם מרגישים טוב, זה כיף להם, הם משתפרים ומפתחים את עצמם. והרי כולם מתמחים כל הזמן ובעיקר בזמן הפנוי; החל מחוגים ועד לפיתוח אפליקציות, כתיבת ערכים בויקיפדיה וכו' – למה שלא ניתן להם להתמחות גם בארגון?
  3. מטרה –  שהיא אינה כסף. כשהעובדים יודעים מהי מטרת הארגון, מה החזון שלו ומה החלק שלהם בתמונה – המוטיבציה שלהם עולה והם הופכים ליעילים יותר.

מבחינת הבעלים, המנכ"לים והחברות עצמן, הדבר הנדרש לדעתו של פרופ' דן אריאלי בספרו "לא רציונאלי אבל לא נורא" הוא שעל הארגונים לחזור ליחס האישי ולהשקיע בעובדים בפן האנושי-רגשי. לדעתו יש להעצים את החשיבות והמשמעות של העשייה בחברה.

אז לסיכום, ניתן לומר שאכן מגמה נכונה ורוח חיובית נושבת במחוזותינו ויש לנו עוד דרך ארוכה אל עבר עתיד שבו העובדים יגיעו לעבודה שמחים, מאושרים ויניבו תוצאות יוצאות דופן לרווחת עצמם ולרווח לחברות.

לתיאום סדנאות וימי גיבוש בארגונכם צרו קשר כבר עכשיו

052-8434100 

 [email protected]

photo by pixabay

תגובות

(0)